פוסטים

תודה למעריב על הבחירה בי לרשימת 100 המשפיעים לשנת 2021. !

30. אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים: 

ח"כ אלכס קושניר עלה לישראל כנער, ומעיד על עצמו שהתקשה להשתלב ולהתגבר על קשיי השפה ושהיה תלמיד גרוע. עם שחרורו מצה"ל התגייס לשירות הביטחון הכללי, ובמשך תשע שנים מילא בו מגוון תפקידי שטח. אחרי 12 שנה במערכת הביטחון ובארגון הג'וינט, החליט להיכנס לפוליטיקה.

ההתחלה לא הייתה קלה, עת נבחר למקום ה־17 ברשימת ישראל ביתנו לכנסת ה־20 ונותר בחוץ. כשהמפלגה חזרה לקואליציה, קיבל את תפקיד מנכ"ל משרד הקליטה תחת סופה לנדבר, ובד בבד עמד בראש ארגון נתיב, שפועל בקרב יהודי מדינות ברה"מ לשעבר. הוא נשאר בתפקידיו אלה גם לאחר שיו"ר מפלגתו אביגדור ליברמן התפטר ממשרד הביטחון ונותר "מנכ"ל ללא שר".

בפברואר 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה־21, הוצב במקום השביעי ברשימת ישראל ביתנו. גם לקראת הבחירות לכנסת ה־22 הוצב במקום זה, ולאחר שהמפלגה זכתה בשמונה מושבים החל לכהן כחבר כנסת.

קושניר נולד באוקראינה בשנת 1978. את יהדותו גילה בגיל מאוחר, ורק לאחר שספג קללות אנטישמיות. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מהקריה האקדמית אונו. במישור העסקי מילא קושניר תפקידי ניהול בסקטורים מגוונים כגון אנרגיה, קמעונאות ומימון, וכן כיהן כנציג ארגון JDC בבלארוס.

כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, קושניר הוא אחת הדמויות הדומיננטיות במערכת הפוליטית. לא בכדי מינה אותו יו"ר מפלגתו ושר האוצר ליברמן לעמוד בראש אחת הוועדות החשובות בכנסת. לפחות בינתיים נדמה שקושניר מצליח לנווט את הוועדה ביד בטוחה, ולראיה, הדרך שבה התגבר על אלפי הסתייגויות שהגישו סיעות האופוזיציה לתקציב המדינה.

 

ניוזלטר חודש יולי

משילות ויציבות שלטונית כתנאי הכרחי לשגשוג וצמיחה 

מדינת ישראל יצרה לעצמה מפעל ביורוקרטיה ורגולציה "לתפארת" במהלך השנים. מטרות העל שלי בוועדת הכספים בממשלה הנוכחית הם להוריד את נטל הרגולציה והביורוקרטיה שמעכבים בעלי עסקים מלשגשג ומאתים את כלכלת המדינה. אנחנו פה כדי להתנהל בשקיפות ובפתיחות מלאה בהתנהלות הוועדה, ולשקם את הכלכלה.

קרדיט: המכון הישראלי לדמוקרטיה

משילות ויציבות שלטונית כתנאי הכרחי לשגשוג וצמיחה. 

השבוע הוזמנתי לקחת חלק בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בפאנל היו כלכלנים מהמובילים בתחום ביניהם פרופסור יוג'ין קנדל, פרופסור קרנית פלוג – נגידת בנק ישראל לשעבר, יוחנן פלנסר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועוד.

בחלק הראשון של הכנס הצגתי את משנתי לוועדת הכספים, וטענתי כי ההתייחסות לכסף הציבורי צריכה להיעשות בחרדת קודש. בהמשך נגעתי גם בטיפול בזינוק במחירי הדיור, והניתוק בין "קרונות" המשק שמביא לאי שוויון בחברה הישראלית.

צפייה מהנה!

 

יש לנו כלכלה חזקה על הנייר ואזרחים עניים בפועל, אנחנו חייבים שהמשוואה הזאת תתאזן.

 

נגיד בנק ישראל בסקירה בפני ועדת הכספים: אין חשש להתפרצות אינפלציונית וכי האינפלציה בישראל נמוכה לעומת מדינות מפותחות והעריך שרוב מרכיביה זמניים. עוד העריך ירון כי החזרה לשיעורי אבטלה שקדמו למשבר תארך זמן, והציג נתונים מעודדים בנוגע למצב העסקים הקטנים והזעירים, "יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה", אמר והציג כי במסגרת מתווה דחיית הלוואות ביתרה של למעלה מ-180 מיליארד ₪ בתקופת הקורונה, כ-90 אחוז מההלוואות שנדחו חזרו לשלם. לצד כך קרא ירון לוועדה ולממשלה להימנע מהעלאת אחוז הגרעון המבני.

על דבריו השבתי כי אף על פי שהציג נתונים פיסקאליים סבירים מבחינת הישרדות ממשבר הקורונה, כלכלת מדינת ישראל עדיין נמצאת בגירעון מובנה גבוה מאוד.

למרות שהתוצר לא ירד באופן דרסטי, כשצוללים פנימה מבחינים בענפים וסקטורים שממש קרסו, צריך לקחת בחשבון שהעלייה בענף ההייטק אינה משקפת את כלל המשק.

אנו עדים לחסמים במוביליות החברתית בנושאי השכלה, חינוך ותשתיות. את הכלכלה הקוטבית וחוסר השוויונית צריך לעצור, ולהתחיל למצוא מקורות תקציביים לצמצום הפערים מבלי להעלות את הגרעון המובנה.

בשבוע הבא אמשיך את הסקירות בוועדת הכספים גם עם נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העסקי.

 

השבוע הייתה יריית הפתיחה בוועדת הכספים

כפי שאמרתי עם היבחרי לתפקיד, לפני שאתחיל לקבוע דיונים וסדר יום, אני רוצה ראשית לבצע סקירת מצב נוכחית במשק והכלכלה הישראלית. לכן את יום שני פתחתי עם סקירה של יו"ר הרשות לניירות ערך, הגברת ענת גואטה- בוועדת הכספים.

מדבריה עלו הנתונים הבאים: עד כה ב-2021, 38 מתוך 61 הנפקות חדשות הינן בתחומי ההייטק. לצד כך ציינה כי היקפי ההנפקה במדינה שנחשבת ליצואנית השנייה רק לסין בתחום גיוס זה, צריכים להיות גדולים יותר: "בעשור הקרוב נצטרך למצוא דרך לגרום לחברות הללו לגייס בישראל.

על רקע דבריה קראתי לתמרץ את חברות הטכנולוגיה להנפיק בישראל. 

שוק ההון הציבורי הינו קטר הצמיחה של המשק.

אחד האתגרים העומדים בפנינו הוא הסטת אפיקי השקעה אל העולם הבורסאי, על פני אפיקי השקעה פרודוקטיביים פחות כגון נדלן. כמו כן, יש לפעול לבניית אטרקטיביות של שוק ההון הישראלי עבור המשקיעים מחו"ל.

למרות גל ההנפקה שאנו עדים לו בעת האחרונה, עדיין חייבים לשאוף להגדיל את כמות החברות הציבוריות במדינת ישראל. הכלי הנכון ביותר לכך הוא הפחתת רגולציה ובניית תמריצים לחברות הישראליות השוקלות היכן לבצע הנפקה.

 

קרדיט: דני שם טוב, דוברות הכנסת

 

קרדיט: דני שם טוב, דוברות הכנסת. יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה