קרדיט: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

החשב הכללי בדיון ועדת הכספים: "חוזה עדכון כלפי מעלה לתחזית ההכנסות לשנת 2021"

בסקירה העריך יהלי רוטנברג כי מספר המובטלים בהגדרה המקובלת עומד על כ-200 אלף איש, וציין כי את הגרעון התקדימי בגובהו "מימנו בגיוסים של כ-265 מיליארד ₪ ב-2020, כמעט פי שתיים מהשנה הקודמת" רוטנברג העריך כי בהתנהלות אחראית דירוג האשראי הגבוה של ישראל יוותר במקומו, והצביע על מגמות מעודדות בהוצאות ובהכנסות: "המשבר הסתיים טוב יותר משצפינו אף בהשוואה לעולם"

בתגובה לסקירתו, העליתי את הדברים הבאים:

לצד קפיצה משמעותית מאוד בהוצאות (19.7% בשנת 2020) ההכנסות קטנו ב8.5%, המשמעות- גירעון חסר תקדים של 160 מיליארד שקלים.

חשוב להבהיר או להסביר 160 מיליארד ש"ח זה גירעון שוטף, אך הגירעון המצטבר (מלאי החוב) עומד על 984 מיליארד ש"ח.

המספרים הללו מצביעים על עליה דרמטית בתשלומי הריבית של מדינת ישראל, שכל אחד מאיתנו יצטרך להחזיר כל שנה. 40 מיליארד ש"ח זהו הסכום שכל שנה נצטרך להיפרד ממנו כדי לשרת את החוב וזה 40 מיליארד ש"ח פחות שיכלו להגיע לעסקים קטנים, רווחה, בריאות וחינוך.

למרות שהתחזיות לשנה הנוכחית אופטימיות יותר, התמונה עדיין עגומה. אל מול תחזית ההכנסה של 355 מיליארד ש"ח, תחזית ההוצאה הצפויה הינה 488 מיליארד ש"ח.

לנוכח המספרים הללו, המשימה שעומדת בפנינו בדמות אישור תקציב המדינה, היענות לצרכים של המשק, בניית מנועי צמיחה, סיוע לעסקים הקטנים ולשכבות החלשות, הופכת להיות מאתגרת אפילו יותר.

התקציב יהיה חייב להתמקד בהשקעה מסיבית שתניב גידול בהכנסות בשנת 2022. רק כך נוכל להצעיד את המשק הישראלי קדימה, לעשות סדר בכלכלה ולשנות את סדר העדיפויות.

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments