לסבא שלי גרגורי ז"ל היה הרגל קבוע.

כל יום היה מקשיב לתחנת רדיו פיראטית ברוסית "קול ישראל" והיה אוסף גזרי עיתונים על ניצחונות של ישראל במלחמות. החיפוש של סבא שלי אחרי כל מידע מישראל היה בשבילו כמו חמצן. רק שכל הפעולות שהוא עשה הוגדרו כפעילות חתרנית כנגד ברה"מ, בגינן אנשים נשלחו לכלא, לסיביר וגם נרצחו.

אני מספר את זה כי כמו סבא שלי, היו עוד מאות אלפי יהודים שהיו כלואים בברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה, מאחורי מסך הברזל. הם לא יכלו לממש את החלום הציוני. מי מהם שנתפסו על ידי ה-KGB ונשלחו לכלא נקראים היום "אסירי ציון".

במרוצת השנים הדורות התחלפו והסיפור לצערי מתחיל להישכח. אחת הסיבות לכך מאוד פרוזאית, התאריך שבו אנו מציינים את פועלם של אסירי ציון, נופל על החופש הגדול כאשר מערכת החינוך אינה פועלת.

לכן כתבתי את הצעת החוק, שתשנה את תאריך הציון לאותו התאריך של "מבצע חתונה" 15 ליוני 1970– מבצע מכונן של חטיפת מטוס ע"י 12 יהודים שכמהו להגיע למדינת ישראל, בזכותם נפתחו שמי ברית המועצות לישראל ואפשרו ל-300 אלף יהודים לפרוץ את מסך הברזל.

הסיפור של גבורת יהדות ברית המועצות חייב להישמע, ועם ישראל חייב לזכור אותו לשמר אותו, בבתי ספר, בצבא ובכל מוסדות המדינה.

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments